6 דרכים בהן גוגל עוקב אחריך וכנראה לא ידעת

אחת הדרכים הטובות ביותר לדעת מה גוגל באמת עושה ואיך היא עושה זאת, הוא לבדוק את הפטנטים שהחברה מנסה לרשום (ואכן רושמת) לזכותה. תתכוננו לכמה הפתעות רציניות.

מאת: עמית אדלר

גוגל רושמת פטנטים על הרבה מההמצאות והרעיונות שלה, וזאת בראש ובראשונה כדי להגן על זכויות היוצרים ועל זכויות הקניין שלה. העובדה שפטנט נשלח לאישור או שאכן אושר בסופו של דבר – לא אומרת שגוגל משתמשת בו בהכרח באלגוריתם החיפוש. מצד שני יש להניח שלא משקיעים כל כך הרבה זמן, כסף ומאמץ במשהו שבסוף לא יהיה לו שימוש.

למרות כל הסייגים שלהלן – הפטנטים של גוגל הם דרך טובה מאוד להבין מה הם עושים, ובאילו דרכים הם פועלים כדי לעשות זאת. הנה כמה דוגמאות, היישר מפי הסוס עצמו.

1. מיפוי מבנים

בפטנט שאושר לגוגל בשנת 2015, מתוארת שיטה למיפוי חללים באמצעות גלי הרדיו הנפלטים והנקלטים במכשירים ניידים (בעיקר רשתות WiFi). כבר כתבתי על כך לפני מספר שנים באתר גיקטיים, אבל ניכר שרוב האנשים עדיין לא מודעים לקיומו של הדבר הזה.

נשמע כמו סצנה מהסרט "האביר האפל"? בהחלט, אלא שפה מדובר במציאות ולא בסרט קומיקס. הפטנט – הנקרא Crowd Sourcing Indoor Locations – מתאר לפרטי פרטים כיצד פועלת השיטה. בהמשך מדגיש הפטנט כי המטרה אינה לעקוב אחרי אנשים, אלא ליצור שירות מפות מדויק, אמין ויעיל יותר עבור גוגל. בסופו של דבר, חלק ניכר מאיתנו משתמש בשירות המפות של גוגל ונסמך בדיוק על המידע הנשאב ממכשירים ניידים לסוגיהם.

2. מעקב ביומטרי

כן, כמו שקראתם.

אחד הפטנטים שגוגל הוציאה נקרא Ranking Query Results Using Biometric Parameters, ועם שם כזה חד משמעי ממש קשה להתבלבל בנוגע לפעולה המבוצעת. הפטנט מתאר שיטה לדירוג תוצאות חיפוש בהתאם לתגובת המשתמש לתוצאות המוצגות בפניו.

ואיך גוגל יודע מהי תגובת המשתמש לתוצאות? טוב שאתם עוקבים.

בדיוק בשביל זה יש מצלמה בסמארטפון, המתעדת את פרצופו של המשתמש. מכאן והלאה יש להניח שמיליוני ומיליארדי התמונות נשלחות לעיבוד בינה מלאכותית, הקובעת מהי התגובה לתוצאה והאם יש להוריד או להרים את מיקומה בהתאם.

כמובן שכבר בגוף הפטנט גוגל דואגת לציין שהמידע יכול לעבור אנונימיזציה (יכול אין משמעו שזה אכן מבוצע); אבל עצם הידיעה שמציצים לנו במצלמה תמשיך לעורר בנו חוסר נוחות בלי קשר להשתדלויות של גוגל.

3. מעקב אחר הטיית תוצאות החיפוש

כולנו יודעים שגוגל שונא ספאם (הן כחברה והן כאלגוריתם חיפוש), אבל כמה מאיתנו יודעים שגוגל דווקא רוצה שנעשה ספאם?

אחד הפטנטים הפחות ידועים ומוכרים (ואני מוכן אף להגיד שלא ידוע כלל) הוא פטנט בשם Ranking Documents. תפקידו הוא לאתר ניסיונות ספאם המיועדים להטיית תוצאות החיפוש האורגניות; ניסיונות שחורגים מהנחיות האיכות לקידום אורגני תקין.

ברגע שהאלגוריתם מזהה ניסיון/ות ספאם שכזה, הוא מזייף את מיקומי האתר הנדון במטרה לגרום לספאמר המתוסכל להגיב. המיקומים הזמניים הללו נקראים, בלשון הפטנט, Rank Transition Factor.

אם הספאמר מגיב בהתאם לחזוי ואכן פועל בצורה ספאמית על מנת לתקן את המיקומים, האתר מתויג ובעצם נכנס לסוג של רשימה שחורה. כלומר גוגל מנסה לפתות את הספאמרים לצאת אל האור, במטרה לזהות ולתייג אותם ואז לפעול.

4. מעקב אחרי שימוש במדיה חיצונית

צפיתם בסרט או בתוכנית בטלוויזיה? שמעתם שיר ברדיו? הזרמתם מדיה ממקור אחר? רוב הסיכויים שגוגל מאזינה לכם.

פטנט בשם Media Consumption History עוקב אחרי התכנים שאנו צורכים במקורות מדיה שונים, ומבצע התאמות בתוצאות החיפוש שלנו. בדיוק כמו בסעיף 2, המעקב הזה מתבצע באמצעות המכשירים הניידים הנמצאים ברשותנו כמעט 24 שעות ביממה.

למעשה מדובר בסדרה של מספר פטנטים של גוגל, שכולם או רובם מיועדים למעקב אחר שימוש במדיה חיצונית. אומנם לא ברור בוודאות האם אכן נעשה שימוש בפטנטים הללו בפועל, אבל יש להניח שבהתאם להעדפות המדיה שלנו, יינתנו לנו הן מודעות ממומנות והן תכנים נוספים בגוגל.

5. מעקב אחרי ביקורים בעסקים פיזיים

בכתבת תחקיר ששודרה באחד מערוצי החדשות הישראליים, כתבת הערוץ נכנסה לכמה חנויות בקניון בליווי של מומחה פרסום בפייסבוק. לא הרבה לאחר מכן, הפיד של שניהם בפייסבוק התחיל להציג מודעות רלוונטיות. המטרה הייתה להוכיח שפייסבוק עוקבת אחרי הניידים שלנו, על מנת לספק פרסומות ותכנים בהתאם.

גם גוגל לא טומנת את ידה בצלחת בכל הנוגע למעקבים מסוג זה. חפשו בגוגל את שם המסעדה האהובה עליכם, ובדרך כלל תוכלו לראות בדיוק מהן שעות העומס במקום לפי מידע הנשאב בזמן אמת ממבקרי המקום.

הגרף מוצג בפרופיל גוגל לעסק שלי, הניצב בצד התוצאות:

אגב – לאחרונה פורסם כי Yandex, מנוע החיפוש הרוסי, עבר לשימוש בבינה מלאכותית מתקדמת המאפשרת לו לעקוב ביעילות מפחידה אחרי סמארטפונים. בצורה זו ניתן לדעת מי צפה בשלטי חוצות או במדיה אחרת בעולם המציאות, ועל ידי כך להתאים למשתמש מודעות ותכנים ייעודיים. יש להניח שמדובר פחות או יותר באותה שיטה גם בגוגל.

6. מעקב אחרי עסקאות אשראי

בשנה-שנתיים האחרונות גוגל פועלת במרץ כדי לאחד את כל מקורות המידע שלה, וזאת על מנת ליצור פלטפורמת Cross-device אחידה שתאפשר מעקב המרות מכל מכשיר או דפדפן. Google Attribution בשמו החדש.

כדי לעשות זאת ביעילות הגבוהה ביותר, גוגל חברה לכמה חברות דאטה המאפשרות לה לעקוב אחרי 70% מעסקאות האשראי המתבצעות בארצות הברית (יש להניח שהמספר הזה יגדל עם הזמן, ומתישהו גם ייצא מחוץ לגבולות ארה"ב). בצורה כזו ניתן לחבר בין מה שקורה באונליין ובאופליין, על מנת לזהות מתי הדיגיטל היווה מקור לביצוע כל עסקה שהיא.

כמובן שמעקב אחר עסקאות אשראי נשמע לנו פולשני להחריד, וכנראה בצדק; אבל בדיוק כפי שמפרסמים עוקבים אחרינו בלי הרף בצורה אנונימית, גם מעקב האשראי נשאר אנונימי ומיועד אך ורק לשיפור הפרסום בגוגל.

רגע לפני סיום

אי אפשר להגיד שיש מישהו מספיק תמים לחשוב שהוא לא נמצא במעקב כלשהו (אם לטובת פרסום ואם לטובת צרכים אחרים כמו מודיעין וביון). הנקודה היא שאנחנו מצפים דווקא ממדינות שיפלשו לנו לקרביים מבחינת מעקבים, אבל נדהמים כשהפלישה המסיבית והחודרנית יותר מגיעה מהחברות המסחריות.

חשוב לזכור שבסך הכול מדובר במעקב שנועד להגדיל את הכנסותיהן ורווחיהן של החברות האמורות. אם זה באמת היה כל כך מפריע לנו, היינו מוחקים את כל הדאטה מהסמארטפון והמחשב, מנתקים אותם מכל מקור חשמל ואולי אף דואגים לשרוף אותם. העובדה שזה לא קורה מעידה שכבר מזמן ויתרנו על פרטיות לטובת נוחות.