קידום אתרים בינלאומי בחו"ל: יותר טראפיק במינימום מאמץ

איך תגדילו את הכניסות לאתר בלי ליצור תוכן נוסף או להמציא את הגלגל מחדש?

פשוט מאוד – תרגמו את האתר לשפות נוספות ופנו לקהלי יעד בארצות שונות.

מאת: עמית אדלר

איש ה-SEO ניל פאטל הגדיל את הטראפיק האורגני ב-47% רק כיוון שתרגם את האתר שלו ל-80 שפות. הישג משמעותי בהחלט, במינימום מאמץ יצירתי.

טוב, האמת שזה לא כל-כך פשוט כמו שזה נשמע; אבל זה בהחלט מהיר ויעיל יותר מאשר לשבור את הראש על פיסת התוכן המקורית הבאה באתר. כל התוכן הקיים פשוט יעבור תרגום, ובין רגע יתווספו לכם עוד עשרות, מאות או אלפי עמודים חדשים שיגדילו משמעותית את הטראפיק לאתר.

כדי שמהלך כזה יפעל ויפיק לכם תועלת, ראשית חוכמה צריך לוודא כמה דברים מראש:

1. האם המוצר/שירות שלכם נגיש גם בחו"ל?
רוב אתרי העסקים אינם חנויות מקוונות המוכרות מוצרים אונליין, אלא בעיקר אתרי תוכן / תדמית. אם אתם מספקים שירותי שיווק דיגיטלי, מן הסתם לא תהיה לכם בעיה לעשות זאת גם עבור לקוחות בבריטניה או בצרפת. אבל אם מדובר במוצרים פיזיים, כגון נעליים, האם משתלם לכם לוודא שיהיו משלוחים גם לארצות נוספות?

2. האם יש התעניינות באתר גם מחוץ למדינת היעד העיקרית שלכם?
האם מישהו בחו"ל ירצה לקנות את המוצרים שלכם או לצרוך את התוכן שלכם? כדי לוודא ולהיות בטוחים היכנסו לדוח Audience >>> Geo בגוגל אנליטיקס, ובדקו מאילו ארצות ובאילו שפות נכנסים אליכם לאתר. גם אם האתר שלכם בעברית, אתם עלולים להיות מופתעים ולמצוא כניסות ממדינות שונות. בדקו שהכניסות הללו אמיתיות (זמן שהייה מעל 5 שניות), והרי לכם כמה שפות חדשות שאפשר להתחיל להעמיס על האתר.

למשל, למרות שאתר Websem כולו בעברית – אפשר לראות שלאורך שנת 2017 הוא זכה לכניסות מ-68 מדינות שונות. מכיוון שארצות הברית ואירלנד מהוות את הנתח המשמעותי ביותר של גולשים אחרי ישראל, מומלץ להקים גרסה אנגלית לאתר (מה שאכן קיים, אבל בצורה מצומצמת יותר: websem.com).

כדאי לדעת ששלוש השפות הפופולריות והנפוצות ביותר בעולם הן מנדרינית (סינית), ספרדית ואנגלית. תרגמו את האתר שלכם לשלוש השפות הללו, ותקבלו עלייה משמעותית בכניסות.

בדיקה מקדימה נוספת שחובה לעשות היא מחקר מילים בשפה הייעודית. בשפה העיקרית של האתר ייתכנו X חיפושים עבור ביטוי מסוים, ובשפה אחרת ייתכנו X/2 חיפושים. בהתאם לממצאים עליכם להחליט האם שווה לכם להשקיע בתרגום, בשיווק ובקידום המוצר/שירות בשפה הנוספת.

3. האם אתם בכלל רוצים או צריכים קידום בחו"ל?
אם ניקח לדוגמה בלוג שעוסק באסטרונומיה או באוכל כתחביב, מן הסתם לא מדובר בעסק. האם שווה לכם לתרגם את הבלוג ולהשקיע בקידום בינלאומי? כדאי לזכור שבמקרים כאלה לא תצטרכו להשקיע מעבר לתרגום ולקידום. כאן אין סיבוכים נוספים בדמות מוצרים או שירותים שצריך לספק לגולשים – אלא רק תוכן שנצרך על ידי הקוראים, ומביא לכם יותר כניסות לאתר.

תרגום אנושי

לאחר שהובהר באילו שפות תרצו להשקיע (מן הסתם, השפות שהביאו אליכם הכי הרבה טראפיק לצד שפות של קהלי יעד שאליהם תרצו לפנות) – תנו למתרגם מנוסה לעבור על האתר, ולתרגם את הטקסטים בצורה מקצועית.

אומנם לא חסרים כיום תוספי וורדפרס וכלים אחרים לתרגום אוטומטי, אבל לרוב מדובר באיכות ירודה בהשוואה לתרגום ידני המבוצע על ידי בן אנוש. אל תתפתו לדרך האוטומטית והקלה, אחרת תגלו על אפכם ועל חמתכם שטעויות כאלה ואחרות עלולות להוביל למבוכות בינלאומיות.

מתרגם מנוסה בשפה הייעודית יכול להבין הקשרים לשוניים, תרבותיים וגיאוגרפיים ששום מכונה עדיין לא מבינה. זה כולל סלנג או ביטויים שמשתנים משפה לשפה ומתרבות לתרבות, כולל שינויי מחירים ממטבע אחד לאחר.

שורה תחתונה – עשו לעצמכם טובה ואל תוותרו על תרגום אנושי.

דומיין עצמאי, דומיין-משנה או תיקייה

לאחר מכן כדאי לבחור כיצד להגיש את התוכן המתורגם לגולשים ממדינות אחרות. יש לזכור שניתן למקד אתר לפי ארץ או לפי שפה או גם וגם, אך לא ניתן למקד לפי אזור (המזרח התיכון או אירופה, למשל). הנה כמה אפשרויות עיקריות שעומדות לרשותכם.

דומיין עצמאי
הצורה היעילה ביותר מנקודת מבט של SEO תהיה הקמה של אתר נפרד בשפה הייעודית, בדומיין ccTLD – כלומר סיומת co.il לישראל, סיומת com לדוברי אנגלית (בארצות הברית), סיומת es לדוברי ספרדית (בספרד) וכן הלאה. השיטה הזו מומלצת בעיקר לאתרים / עסקים גדולים ומעלה, שיכולים להשקיע זמן ומשאבים בהקמת אתרים נפרדים לכל שפה.

אומנם זה יצריך מכם טיפול במספר אתרים במקביל, ויש לקחת בחשבון גם את עלויות ההקמה והתפעול של אתרים נפרדים, אבל זו בהחלט אופציה טובה ויעילה לקידום אתרים אורגני. יש לזכור שבמקרה הזה הטראפיק יתפזר בין מספר דומיינים שונים במקום להתרכז בדומיין אחד, כך שמומלץ לבחור בפתרון זה בעיקר כאשר נושא ה-SEO קריטי לכם.

דומיין-משנה
אם קידום אורגני פחות חשוב לכם, אך בכל זאת תרצו לקבל יותר טראפיק לאותו דומיין – האופציה השנייה הטובה בתור היא להקים כל שפה בדומיין-משנה תחת אותו דומיין (Sub-domain). כאן אתם חוסכים לעצמכם עיסוק במספר דומיינים נפרדים, ומקימים סאב דומיין לכל שפה על גבי האתר הקיים: fr.website.com לשפה הצרפתית, de.website.com לשפה הגרמנית וכן הלאה.

אומנם יש כאן עיסוק טכני בהקמת הסאב דומיינים עצמם, אבל מרגע שהוקם כל סאב-דומיין הרי שיצרתם לעצמכם "מיני סייט" בשפה הייעודית. גוגל מתייחס לסאב דומיין כאל אתר נפרד, שפחות מושפע מהדומיין הראשי. מצד אחד זה יכול להיות מצוין לצורכי מיקוד בינלאומי בלי הסיבוכים של קנייה וחידוש של מספר דומיינים; מצד שני זה קצת כאילו הקמתם אתרים חדשים שצריך לקדם ולדחוף מההתחלה.

פייסבוק, למשל, בחרה להשתמש בשיטת הסאב-דומיין להקמת אתרי המראה שלה בשפות השונות:

תיקייה
בהנחה שהקידום עצמו פחות קריטי ויותר חשוב לכם להשיג את הטראפיק, עוד אפשרות לא פחות אפקטיבית בהשוואה לדומיין משנה, היא הקמת תיקיות בדומיין הקיים (folder / directory). למשל website.com/de לגרמנית, website.com/fr לצרפתית וכן הלאה. בדיוק כמו במקרה הסאב דומיין, גם פה צריך להקים תיקיות נפרדות לכל שפה, ותחת התיקיות הללו ישבו העמודים השונים.

מומחה ה-SEO ניל פאטל ממליץ על השיטה הזו, מכיוון שהיא חוסכת זמן וסיבוכים מיותרים ובנוסף מדדי הסמכות של הדומיין לא הולכים לאיבוד, כמו במקרה הסאב דומיין. זו השיטה בה הוא עצמו משתמש באתר שלו (neilpatel.com), בו יש כמה שפות.

תוכן מתורגם = תוכן כפול?

מה קורה כאשר יש כמה מדינות שונות בהן מדברים את אותה שפה, עם הבדלי דיאלקטים כאלה ואחרים? למשל אנגלית אמריקאית לעומת בריטית, או ספרדית בספרד לעומת ארגנטינה?

לכאורה אין טעם לתרגם את עמוד האנגלית האמריקאית גם לאנגלית בריטית או לאנגלית אוסטרלית; אבל זה בדיוק מה שצריך לעשות הלכה למעשה – במיוחד אם אתם פונים לקהל יעד דובר אנגלית, ולא משנה איפה הוא נמצא בעולם.

אבל אז מה יקרה אם כל עמוד באנגלית ישוכפל שלוש פעמים באתר – פעם עבור ארצות הברית, פעם עבור בריטניה ופעם עבור אוסטרליה? אתם עלולים לעמוד בפני בעיית תוכן משוכפל. למעשה, גם אם מדובר בתרגום רגיל של עמוד אנגלית לצרפתית (או לכל שפה אחרת) בתוך אותו אתר – גוגל עלול להחליט שמדובר בתוכן משוכפל.

במצב כזה חובה להשתמש בתגיות hreflang, המיועדות למנוע בדיוק את סיטואציות התוכן המשוכפל שתוארו לעיל.

בעצם מדובר בסוג של תגית קנוניקל, המיועדת למנוע כפילויות הנוצרות ממיקוד לשוני או גיאוגרפי. בכל עמוד שעבר תרגום יש להוסיף שני סוגים של תגיות – hreflang המציינת את השפה שאליה תורגם העמוד המקורי, וכן rel=alternate המציינת את העמוד המקורי שממנו תורגמה השפה הנוספת.

למעוניינים לצלול יותר לעומק, הנה ההנחיות של גוגל לגבי השימוש בשתי התגיות בצורה יעילה. כדאי לזכור שלמנוע החיפוש בינג יש תגיות שונות להבחנה בין ארצות ושפות. אם אתם מקדמים בארצות הברית, לא כדאי להתעלם ממנוע חיפוש ששולט על 21% לפחות מהשוק (והמספר הזה צפוי לגדול עם השנים).

אופטימיזציה לאתר לפי שפתו

אחרי שכל התוכן ותגיות ה- hreflang נמצאים באתר, חשוב לפעול לפי אותן הנחיות SEO בהן אנו תמיד משתמשים – לוודא שיש אופטימיזציית קוד, קישורים פנימיים (משפה מסוימת לאותה שפה, אך לא לשפות האחרות), קישורים נכנסים, מפת אתר XML עם העמודים החדשים וכן הלאה.

מה רמת השקעה הדרושה בקידום השפות הנוספות? התשובה תלויה במטרות שלכם.

אם כל מה שאתם מעוניינים בו הוא יותר כניסות ללא מטרה עסקית – תרגמו את התכנים, הוסיפו תגיות hreflang והשקיעו באופטימיזציה בסיסית של קוד וקישורים פנימיים ליצירת ההיררכיה הדרושה. זה בהחלט יספיק.

לעומת זאת, אם מדובר בעסק שמתכנן חדירה של ממש לשווקים בחו"ל – אין מנוס אלא לבצע קידום אתרים בינלאומי מלא ומקיף (International SEO), ללא עיגול פינות.

לסיום

לפני שאתם מקבלים את ההחלטה, בדקו את השטח ואת השוק. אם לאתר / מוצר / שירות שלכם יש ביקוש גם במדינות ובשפות נוספות – רוב הסיכויים ששווה לכם להשקיע את המאמץ. גם אם אתם אתר שעוסק בנושא מסוים כתחביב, בטוח שתיהנו לראות כניסות רבות ומתרבות ממקורות שעד היום רק טפטפו אליכם כמה משתמשים מדי פעם.

קחו בחשבון שכל עמוד חדש שיעלה לאתר בשפה שלכם, יצטרך מעתה והלאה לעבור תרגום גם לשפות הנוספות בהן בחרתם להתמקד, כך שמדובר פה בהוצאה כספית מתמשכת. לחילופין אתם יכולים להחליט שרק עמודים קבועים ומסוימים יתורגמו, והם אלו שישרתו את מטרתכם.

בהצלחה!